תאונה בדרך מבית לעבודה ומעבודה לבית

תאונה בדרך מבית לעבודה ומעבודה לבית

מאת: קיכל מיכאל, עו"ד

במאמר זה נעסוק בשאלה הנוגעת לכל אחד ואחת מעובדים בישראל, תאונה בעבודה בראי חוק הביטוח הלאומי. כאשר מתרחשת תאונה במקום עבודה הקבוע שלנו, לרוב לא תתעורר השאלה אם התאונה היא תאונת עבודה שכן לכולנו ברור כי תאונה המתרחשת במקום בו אנחנו עושים את עבודתנו היא תאונת עבודה.

האם רק תאונה שמתרחשת במקום עבודה שלנו יכולה להיחשב כתאונת עבודה? התשובה היא לא, קיימים מצבים רבים נוספים אשר יכולים על פי חוק להיחשב כתאונת עבודה, למרות שלא התרחשו במקום עבודה הקבוע שלנו. אחת המצבים השכיחים יותר בהם יכולה תאונה להיות מוכרת כתאונת עבודה, למרות שלא התרחשה במקום עבודה הקבוע שלנו, היא תאונה שמתרחשת בדרך מהבית אל מקום העבודה ובדרך מעבודה אל הבית ובתאונות מסוג זה נעסוק בקצרה במאמר זה.

אין מאמר זה מתיימר, לכסות את מגוון המצבים או אפשרויות בהם תאונה בדרך תוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ומטרת מאמר זה לתת לקורא את מצב הכללי ממעוף הציפור על סוגיה זו.

ס' 80 לחוק המוסד לביטוח לאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 מרחיב את מגוון התאונות אשר יוכרו כתאונת עבודה בכך שקובע חזקה  שבדין כי אירועים מסויים, למרות שלא באים תחת הגדרה בסיסת של תאונת עבודה, יוכרו גם כן כתאונת עבודה.

ס' הנ"ל קובע מספר רב של חזקות בדין המרחיבות מקרים בהם תאונה תוכר, אולם החשובה לעניינו היא החזקה הקבועה בסעיף 80 א' וזה לשונה :" אירעה (תאונה, ק.מ.) תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו ".

האם משמעות שכל תאונה המתרחשת בדרך מהבית לעבודה ומעבודה לבית יוכרו כתאונת עבודה? התשובה היאכמו תמיד לא חד משמעית. ככלל תאונה כזאת תוכר כתאונת עבודה, אולם קיימים מספר סייגים המחריגים תאונות מסויימות מתחולת הסעיף, כלומר קיימים מצבים בהם תאונות שהתרחשו בדרך אל עבודה או ממנה הביתה, עדיין לא יוכרו כתאונות עבודה.

הסייג הראשון אשר מופיע בסעיף 81 לחוק מתייחס לסטיה שחלה בדרך. מה משמעות של אותה סטיה? האם כל סטיה ולו קטנה תחריג את התאונה? התשובה היא לא, החוק דורש כי תהיה זו סטיה מהותית מהדרך ולצורך המחשה אביא את הדוגמא הבאה : עובד אשר בדרך מעבודה לביתו סטה מהדרך הקבוע שלו ונסע למרכול לקנות מצרכים, הרי שתאונה אשר תתרחש בדרך ממרכול לביתו לא תוכר כתאונת עבודה שכן נסיעה מעבודה לא מצריכה כניסה למרכול מצד שני תאונה אשר התרחשה כאשר עובד מסוים נדרש להיכנס לתחנת דלק לצורך תדלוק רכבו שכן נגמר לו הדלק, כן תוכר כתאונת עבודה שכן נסיעה מעבודה הביתה כן דורשת הימצאות דלק במיכל הרכב וכניסה לתחנת הדלק לא גרמה לסטיה ממשית מהדרך. למעשה מגוון האפשרויות הוא כל כך רחב ולכן כל מקרה נבחן לגופו של עניין, כאשר השאלה המרכזית שנבדקת היא נחיצות אותה סטיה לקיום הנסיעה או עבודה.

סייג נוסף המחריג תאונה מתחולת החוק, הוא מקרה בו גורם לתאונה אינו קשור בסיכוני הדרך. כלומר לא עצם הנסיעה גרמה לתאונה, אפשר להביא כדוגמא מצב בו עובד בזמן הנסיעה לוקה באירוע לב. הרי לא הנסיעה היא זו שגרמה לאירוע לב, אלא גורמים אחרים כמו מחלתו של העובד ולכן אירוע כזה לא יוכר כתאונת עבודה.

סייג נוסף שקיים בדין, הוא מקרה בו הסיבה להתרחשות התאונה טמונה בעובד עצמו וקיימת כוונה לגרימת נזק לאותו עובד. ניתן למנות כמקרים כאלה, אירוע בו עובד גורם לעצמו נזק המתכוון או אירוע פלילי בו גורם כלשהו מבקש  לגרום לעובד בכוונה תחילה נזק גופני.

מניתי לעיל את הסייגים העיקריים הקיימים היום, אשר מחריגים תאונות מסיימות מתחולת החוק למרות שאלה מתרחשת בדרך לעבודה וממנה.

ניתן לראות בבירור כי לסייגים אלה מחנה משותף אחת והוא שלא עצם הנסיעה מעבודה או לעבודה גרמה לתאונה, אלא היה שם גורם אחר אשר קטע את קשר בין הנסיעה מעבודה להתרחשות התאונה והנזק.

רצוי לציין כי הדברים האמורים תקפים לא רק כלפי עובדים שכירים אלא גם כלפי עובדים עצמאיים, אשר גם הם כמובן מבוטחים בביטוח תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.

אכן, בניגוד לעובד שכיר, אצל עובד עצמאי לעיתים קשה יותר להבחין בין זמן עבודה לזמן פרטי ולעיתים עובדים עצמאיים עובדים ללא מקום עבודה קבוע או אף עובדים מהבית, מה שיוצר לא פעם קושי רב באבחנה האם התאונה היא תאונה בדרך מעבודה או לעבודה או מדובר בתאונה בנסיבות פרטיות.

הכללים והדוגמאות שפרטתי לעיל,יכולים לשמש כי מורה דרך גם לעובד עצמאי, תוך שימת דגש לשאלה החשובה ביותר האם תאונה שהתרחשה הייתה קשורה בדרך כלשהי לעובדה (נסיעה לפגישה עסקית, ביצוע עבודה וכו') ואם לא התערב במהלך הנסיעה גורם זר שלא קשור בעצם התרחשות הנסיעה (מחלה שגרמה להתרחשותה או חו"ח גורם עוין שרצה לפגוע בעובד) ואם תשובה לשאלה ראשונה היא חיובית ולשניה שלילית, הרי שבסבירות גבוהה ניתן לומר כי עובד עצמאי זה נפגע בתאונת עבודה.

לסיכום, מרבית התאונות שמתרחשות בדרך לעבודה ומעבודה הביתה, יוכרו כתאונות עבודה.

במאמר זה, בקשתי לפרוס בקווים כלליים וממעוף ציפור את נושא של תאונת עבודה בדרך עבודה וממנה ביחס למרבית המקרים הרלוונטיים. אך, אין מאמר זה כדי למצות את כל האפשרויות ומקרים מיוחדים אשר יכולים להיווצר ולכן הייתי ממליץ בכל מקרה לפנות ליעוץ משפטי, אשר יכוון וידריך את הנפגע כל דרך למימוש זוכיותיו ובהקשר זה אבקש להוסיף כי מאחר ומימוש זכויות דורש לא פעם מילוי טפסים רבים במוסד לביטוח לאומי, הכוונה משפטית נכונה, יכולה להיות זו אשר תכריע האם תאונה תוכר או לא תוכר כתאונת עבודה.

  

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין. כמו כן, התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד. בכל מקרה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי פרטני.

עיצוב: Tink
2183