מדריך רשלנות הרפואית

מדריך רשלנות הרפואית

תוכן עניינים

1. הקדמה
2. האם כל כישלון רפואי מהווה רשלנות אשר ניתן לתבוע בגינה
3. זכויותיו של נפגע רשלנות רפואית
4. כיצד נדע האם הרופא התרשל
5. התייעצות עם עורך דין
6. האפשרויות העומדות בפני הניזוק ברשלנות רפואית
7. מועד הגשת התביעה
8. עלויות ניהול התביעה
9. תרשים של סדר הפעולות המתבצעות בתיק רשלנות רפואית
10. תרשים זרימה של הפעולות המתבצעות בתיק רשלנות רפואית
11. הערכת זמן התנהלות התביעה
12. התנהלות התביעה
13. הערכת הפיצוי

1. הקדמה

מן המפורסמות כי בריאותו של האדם הינה הנכס החשוב ביותר ובני האדם פועלים ודואגים לבריאותם ולחייהם, משחר ההיסטוריה. מלבד ההתקדמות האקדמית והטכנולוגית הולכת ומתפתחת הגישה המרחיבה את מעמדו של החולה בכל הקשור לבחירת סוג הטיפול והסכמה לו.
הגישה המקובלת והשלטת בעבר עוד מימי היפוקרטס, עפ"י עקרונותיו ועד מלחמת העולם השנייה, הייתה כי יש למנוע מן החולה מסירת מידע וכי אין צורך בהסכמה מדעת לטיפול רפואי. תפיסה פטרנליסטית זו מתבססת מבחינה מוסרית על מומחיות הרופא ועל הספק ביכולתו של החולה לקבל החלטה מושכלת.
בשנת 1949, נקבעה בקוד נירנברג הכרה מוסרית ומשפטית בזכות להסכמה מדעת מצד החולה, בכל התערבות רפואית ומני אז גישה זו הולכת ומתרחבת וזוכה להגנה מלאה בחסות החוק ומפסיקות בתי המשפט בישראל בדומה למדינות הנאורות אחרות.
למרות הקצבת סכומי עתק בתחזוקת מוסדות בריאות, הכשרת צוותי רפואה בבתי הספר השונים, התמקצעות הרופאים ונאמנותם לחולים, המציאות מצביעה על כשלים הנובעים מסיבות שונות. במקרים של כשל במתן טיפול רפואי, מהלכו או תוצאותיו, יש לבדוק האם הייתה התרשלות מצד הרופא והאם הדבר חוסה בגדר רשלנות רפואית על פי קביעת המחוקק. רשלנות רפואית, לפיכך, הנה קטגוריה רחבה המקיפה כל נזק שאירע לחולה על ידי מטפל שהוא רופא, אחות, פסיכולוג או איש מקצוע רפואי אחר שלא פעל כפי שמצופה ממטפל מיומן וסביר.
דיני הרשלנות הרפואית נועדו להגן על זכויות המטופלים ולאפשר תביעה לקבלת פיצוי במקרה שנפגעו כתוצאה ממעשה או מחדל רשלני. יחד עם זאת, התביעות בגין רשלנות רפואית הן לרוב מורכבות וסבוכות ומחייבות את הכרת עולם הרפואה והמשפט באופן מקצועי ביותר.
סיכוייה של תביעה להסתיים בפיצוי הולם על הנזק שנגרם, נגזרות לרוב ממקצועיות ,נחישות, התמדה וניסיון שהצטברו לאורך שנים אצל אנשי המקצוע, עורכי הדין והרופאים המומחים.


2. האם כל כישלון רפואי מהווה רשלנות אשר ניתן לתבוע בגינה

על מנת לתת תשובה מושכלת לשאלה זו, עלינו לבדוק זאת לאור שתי חובות אשר נקבעו בפסיקות בית המשפט העליון לאורך השנים וזאת על פי מבחן הציפיות (האם ניתן לצפות את קרות הנזק כאפשרות טכנית של גילוי הסיכון). סיכונים שהם בלתי ידועים ונסתרים, אינם יוצרים את החובה הנדרשת. כאשר ניתן לצפות את הסיכונים, נבדקת קיומה של חובת הזהירות והאם מקורו של הנזק הוא בהתרשלות של רופא.
הקביעה הנורמטיבית האם ניתן היה לצפות את הנזק תיעשה על פי שיקולי מדיניות משפטית. לצוות המקצועי שמטפל ומלווה את התביעה יהיה משקל רב בהצלחתה והבאתה לסיום מוצלח. בדרך כלל, התביעה תיפול או תקום על הצלחת התובע להביא ראיות לגבי הפרת חובת הזהירות.
לאור ריבוי התביעות בגין רשלנות רפואית, התפתחה מגמה של "התגוננות רפואית", ורופאים החלו לשקול האם עדיף במקרים מסוימים להימנע מטיפול או לצמצמו, על מנת לא להסתכן בתביעה. המגמה עלולה להביא למצב שרופא לא יפעיל שיקול רפואי טהור, אלא ישקלל את החלטתו יחד עם שיקול משפטי ו/או כלכלי בבחירת הטיפול הרפואי המתאים. העובדה שמרבית הרופאים מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית, מקטינה את חשיבות השיקול הכלכלי. מאידך, חברות הביטוח מעסיקות רופאים אשר בודקים את כשירות הרופא הנתבע ועלולות להטיל מגבלות על היקף כיסוי הפוליסה עד כדי ביטולה. איום זה יוצר אצל רופאים תמריץ משמעותי לזהירות, בדיקות מעמיקות יותר, השקעה באימון הרופאים והתמחותם והגדלת צוות העזר. בשנים האחרונות, קיימת תופעה נרחבת שרופאים רוכשים השכלה משפטית ומנגד, משרדי עורכי דין מתייעצים דרך קבע רופאים מומחים אשר עשו הסבה לתחום המשפטים. זהו שילוב מבורך ומסייע ברוב המקרים של תביעה ברשלנות רפואית, הן מול רופאים והן מול חברות הביטוח.


3. זכויותיו של נפגע רשלנות רפואית

כפי שהוזכר לעיל, בראש זכויותיו של חולה או מטופל בטיפול רפואי על ידי רופא או צוות רפואי, היא הסכמתו מראש ומדעת לטיפול כולל מידע על אופייה של פעולת הגורם המקצועי, האפשרויות העומדות לרשותו מבחינת טיפולים אחרים, לסכנות העלולות להתקיים, לסיכויי ההצלחה ולנזק האפשרי העלול להיגרם.
חלק מזכויות החולה קיבלו מעמד חוקתי, על-חוקי, בהיותן נכללות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו משנת 1992, "...כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו...אין פוגעים בקניינו של אדם..כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו..אין נכנסים לרשות היחיד של האדם שלא בהסכמתו.."
נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרון ברק, קבע כי לחולה הזכות לקבל מידע על הטיפול הרפואי שקיבל בבית חולים.
לחולה יש את הזכות לקבל כל חומר המתעד את הטיפול הרפואי שהוענק לו ובמקרה שהחומר לא נמצא הרי שהמוסד הרפואי יידרש לספק הסברים ולעיתים הדבר עשוי להביא לקבלת התביעה ללא צורך בהוכחתה.
בפרשה מסוימת נעלם הגיליון הרפואי של תינוק בבית חולים ונקבע כי זהו מחדל רשלני העלול לגרום לתובע "נזק ראייתי" שלא ניתן לתיקון ויש בו כדי להעביר לנתבעת את נטל ההוכחה שלא הייתה התרשלות מצידה.
בשנת 1996 קבע המחוקק ב"חוק זכויות החולה" לצד זכויות נוספות, את החובה בעניין ניהול רשומה רפואית ושמירתה. הפרת החוק מקנה לנפגע עילת תביעה עצמאית.


4. כיצד נדע האם הרופא התרשל ?

כאמור, בחינת שאלת הרשלנות נעשית בהסתמך על מה שהיה ידוע בזמן אמת ולא בדיעבד. בכדי לברר האם קיימת עילה לתביעת רשלנות עלינו להתחקות אחר הנסיבות שקדמו לטיפול הרפואי הרשלני. עלינו לברר מה היה המצב הרפואי לאשורו, מה הבדיקות שבוצעו והאם התוצאות הובאו לידיעת הרופא הרלוונטי. השלב השני הוא בחינת החלופות הקיימות לרבות הסיכונים והסיכויים בכל אחת מהחלופות המוצעות. רק בשלב השלישי ניתן להגיע למסקנה האם הטיפול הרפואי עמד באמת המידה המצופה מרופא מיומן וסביר.
במהלך הבירור יש להפנות את התיק לבחינה של רופא מיומן הבקיא בתחום הרפואה הספציפי ולקבל ממנו הערכה. תהליך הבירור כולל קבלת מידע מפורט מהחולה ומבני משפחתו, איסוף החומר הרפואי, תעסוקתי וכל חומר אחר שיכול לסייע להשלמת התמונה. איסוף החומר הרפואי יכול להתבצע על ידי עורך דין אשר קיבל מהחולה טופס ויתור על סודיות רפואית או על ידי הנפגע עצמו.
לאחר קבלת החומר הרפואי מכל המוסדות המעורבים בטיפול והמעקב הרפואי חשוב לבדוק כי ההשתלשלות העולה מהם תואמת את סיפורו של הנפגע. הליך זה חשוב במיוחד בכדי לבדוק שאין בחומר הרפואי חוסרים או העלמת מידע.


5. האפשרויות העומדות בפני הניזוק ברשלנות רפואית :

במידה ולאחר בירור רפואי ומשפטי מעמיק מגיעים למסקנה כי ישנה עילה מבוססת לתביעה בגין רשלנות רפואית עומדות בפני הניזוק מספר אפשרויות לצורך מימוש זכויותיו.

האפשרות הראשונה והיא גם המומלצת ביותר העומדת בפני עורך הדין היא פנייה אל הגורם הרפואי הרשלן וניסיון לנהל משא ומתן עם נציגי המבטחים שביטחו את המוסד הרפואי או את הרופא. הגם שהליך זה גוזל זמן הרי שניהולו באופן מושכל ומחושב עשוי לאפשר את סיום התביעה במהירות יחסית ותוך חיסכון ניכר בהוצאות.

במידה והמשא ומתן אינו מבשיל או בשל סיבות אחרות (מועדי התיישנות לדוגמא) אין מנוס מהגשת תביעה משפטית. יש להגיש את התביעה לבית המשפט המוסמך מהבחינה המהותית (סכום התביעה) והבחינה הפרוצדוראלית (דיני סמכות מקומית). יש לצרף לתביעה חוות דעת רפואית ערוכה בהתאם להוראות החוק. לאחר הגשת התביעה עדיין ישנה אפשרות לניהול התיק באמצעות גישור או בוררות, אך בכל מקרה המועד ההתיישנות נעצר ביום הגשת התביעה וכל עוד התיק פתוח בבית המשפט.

אפשרות נוספת העומדת בפני נפגע רשלנות רפואית הינה פנייה למוסדות שמפעיל משרד הבריאות לרבות תלונות לנציב, דרישה להקמת ועדת איכות והליכי שימוע. מומלץ לנקוט בצעדים אלא רק כאשר ניתן להוכיח, באופן פשוט יחסית, את עיקרי הרשלנות. כאשר ישנן מחלוקות עובדתיות ו/או עמימות בקשר לנסיבות הרי שלא מומלץ לנקוט בצעדים אלה.


6. מועד הגשת התביעה :

ככלל רצוי לפעול ולבסס את התביעה קרוב ככל הניתן למועד גילוי הנזק. בשלבים המוקדמים, הזיכרון עודנו טרי והסיכוי להיעלמות עובדות ו/או רשומות רפואיות הולך ופוחת. כמו כן, היערכות בשלבים הראשונים תסייע לניזוק באיסוף קבלות, תיעוד הנזקים ואיסוף אסמכתאות.

בהתאם לדין במדינת ישראל התיישנות תביעה המוגשת לפי פקודת הנזיקין (לרבות תביעה בגין רשלנות רפואית) מתיישנת לאחר 7 שנים מהיום שבו בוצע המעשה הרשלני או 7 שנים מיום שהנזק התגלה (בתביעות אחרות ישנן, לעיתים, תקופות התיישנות קצרות יותר).
חוק ההתיישנות אף קובע כי כאשר הניזוק הינו קטין התביעה תתיישן תוך 7 שנים כמקובל אך לא לפני שהנפגע יגיע לגיל 25 (7 שנים מיום שהיה לבגיר).

סוגיית ההתיישנות הינה מורכבת ביותר ועם השנים נוספו לה עוד ועוד חריגים אשר עשויים, לעיתים, להביא להארכת תקופת ההתיישנות.


7. עלויות ניהול התביעה

רוב עורכי הדין המטפלים בתיקי רשלנות רפואית נוהגים לגבות את שכר טרחתם באחוזים מן הפיצוי (שכר טרחה לפי תוצאות) כלומר עורך הדין מקבל את שכרו רק במידה והתביעה הצליחה והנפגע זכה לפיצוי. לפיכך תשלום לעורך דין אינו אמור למנוע הגשת תביעה גם כאשר מדובר בנפגע חסר אמצעים. ברם, טרם הגשת התביעה יש לבצע מספר פעולות הכרוכות בהוצאה כספית כאשר הסכומים משתנים מתיק אחד לאחר לרבות חוות דעת רפואיות משפטיות ואגרת בית משפט.

כאשר מדובר על נפגע שאין לו אמצעים לממן הגשת חוות דעת רפואית, ניתן, במקרים חריגים, להגיש את התביעה ולבקש פטור מהגשת חוות דעת רפואית ומינוי מומחים מטעם בית המשפט. יחד עם זאת, האפשרות כי בית המשפט ימנה מומחים רפואיים בתביעת רשלנות היא קלושה ביותר


8. תרשים של סדר הפעולות המתבצעות בתיק רשלנות רפואית




9. תרשים זרימה של הפעולות המתבצעות בתיק רשלנות רפואית



10. הערכת זמן התנהלות התביעה

זמן התנהלות תביעת רשלנות רפואית נגזר ממספר רב של משתנים, מצד אחד לתובע יש עניין שהתיק יסתיים במהרה ומנגד לנתבעים לא אצה הדרך. מובן כי שני השחקנים המרכזיים פועלים באופן זה בכדי לשרת את ענייניהם באופן מיטבי. לעתים, נדרש זמן רב לצורך איסוף הרשומות הרפואיות. אם התיק מורכב ומספר רב של ספקי רפואה מעורבים נדרש זמן רב יותר לצורך איסוף הרשומות. לעתים איסוף הרשומות עלול לקחת מספר חודשים. בתום איסוף הרשומות נדרשת חוות דעת של מומחה רפואי. בישראל, לא פעם, נתקלים התובעים ברשלנות רפואית בקשיים להשיג מומחה רפואי. גם תהליך זה דורש זמן, מטבע הדברים משרד המייחד את עיקר פעולתו ומרצו לתחום נזקי הגוף נמצא במגע שוטף עם מומחים רפואיים בתחומים שונים ולכן פרקי הזמן מתקצרים.
חשוב להדגיש כי בכל שלב של ניהול התיק מתקיים משא ומתן בין הצדדים ומטיבו וטבעו משא ומתן דורש זמן. מודגש שגם במהלך התנהלות התביעה בבית משפט מתנהל משא ומתן.
היבט נוסף המכתיב את משך התנהלותה של תביעת רשלנות רפואית תלוי בגורמים שאינם בשליטת התובע כגון בית המשפט ו/או גורמים נוספים. כיום ישנה נטיה הולכת וגוברת מצד בתי המשפט להפנות את הצדדים להליכים חלופיים כגון הליכי גישור ו/או בוררות אשר לעתים יכולים להביא לסיום מהיר יותר של התביעה.


11. התנהלות התביעה

כאמור הגשת תביעה ברשלנות רפואית מחייבת את השלמת כל הפעולות מקדימות שתוארו לרבות השגת כל הרשומות הרפואיות, התייעצות עם מומחים רפואיים וקבלת חוות דעת. אין מקום להקדים ולהגיש תביעה טרם השלמת כל המהלכים הראשוניים. הגשת תביעה שאינה מבוססת כדבעי יכולה להביא לדחיית התביעה ללא אפשרות להגישה שוב ואף הטלת הוצאות משפט.
כרגיל בית המשפט מקיים מספר דיונים כשבשלב ראשון מתקיימים דיוני קדם משפט. בהמשך, יכול בית המשפט להורות לצדדים להתקדם להכנת תחשיבי נזק וכל אחד מהצדדים מגיש את הסכומים הכספיים המשקפים לדעתו את הנזקים.
בתום שלב זה בדרך כלל בית המשפט יציע הצעתו מתוך רצון ליישב המחלוקת בין הצדדים. אם הצעת בית המשפט איננה מתקבלת הצדדים עוברים לשלב ההוכחות אשר בתומו יכריע בית המשפט בין הצדדים.


12. הערכת הפיצוי

בהתאם לגישה המשפטית השולטת בתביעת רשלנות רפואית העיקרון המנחה הוא לנסות ולתקן עד כמה שניתן את תוצאות הנזק שנגרם. הדבר נעשה על ידי פיצוי הנפגע אשר באמצעותו יוכל, ככל האפשר, לחזור למצב בו היה אלמלא ניזוק. כמובן שאת הבריאות לא ניתן להשיב ומשכך הפיצוי אמור לשקף את ההפסד שנגרם כתוצאה מהליקוי הבריאותי.


אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין. כמו כן, התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד. בכל מקרה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי פרטני.

עיצוב: Tink
2135