כיצד יפוצה נוסע קורקינט שנפגע ?

כיצד יפוצה נוסע קורקינט שנפגע ?

בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר כלי רכב אלטרנטיביים על כבישי ומדרכות הארץ. מבחינה ציבורית ותועלתנית, ראוי לעודד את השימוש בכלי רכב אלו וזאת במספר נוכח ההיבטים חיוביים כגון: עידוד פעילות גופנית, הורדת עומס התנועה בכבישים, צמצום זיהום האוויר הנוצר מנסיעת כלי תחבורה ממונעים וצמצום הרעש במקומות מאוכלסים.

ברם, מטבע הדברים, השימוש בכלי רכב אלו טומן בחובו סכנות רבות הן למשתמש בכלי הרכב האלטרנטיביים והן לצדדי ג' העלולים להיפגע מהם. ריבוי סוגי כלי הרכב הנ"ל יצר אי ודאות רבה בכל הקשור לסוגיות נזקי הגוף העלולים להיגרם למשתמש ו/או לצד ג'.

במקרה של תאונת דרכים בה מעורב כלי רכב מנועי, זכאי כל נפגע לפיצוי מכוח חוק הפלת"ד התשל"ה 1975 (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), בלא קשר לשאלת האשמה. ברם, המחוקק לא הכיר במרבית כלי הרכב האלטרנטיביים כ- "כלי רכב" ומשכך חוק הפלת"ד אינו חל עליהם.

לאור העלייה החדה במספר מכשירי התנועה "הירוקים" בישראל ועל מנת "לעשות סדר" בסוגיה יש ראשית לסווג את מכשירי התנועה השונים: אופניים חשמליים, קורקינט מכאני, קורקינט חשמלי וכלי רכב המונעים באמצעות מנוע בנזין.

במנין הכלים הללו נראה כי הקורקינט החשמלי הוא הנפוץ ביותר והשאלה הרלוונטית שעלתה לדיון בהקשר לסוגיית הפיצויים היא, האם הקורקינט החשמלי הינו רכב מנועי כהגדרת המחוקק בחקיקה הרלוונטית. ככל שהיה נקבע כי הקורקינט החשמלי הינו "רכב מנועי" שעיקר ייעודו לשמש לתחבורה, בכפוף לנוסח החוק, הרי שאז הייתה רובצת האחריות לפיצוי הנהג הנפגע ו/או צדדי ג', על הנוהג בקורקינט ו/או מבטחו (וזאת במידה והיה ביטוח תקף עפ"י פקודת ביטוח רכב מנועי). מאידך, ככל שהיה נקבע שהקורקינט אינו "רכב מנועי", לצורך החלת חוק הפלת"ד, הרי שאז מדובר על מערכת חוקים שונה לחלוטין ומעמדו של רוכב הקורקינט או הנפגע ממנו היה כמעמדו של כל רוכב אופניים או הולך רגל.

סוגייה זו הונחה לפתחו של ביהמ"ש בשנת 2003, כאשר רוכב קורקינט מכאני נפגע בתאונת דרכים והגיש תביעת פיצויים על נזקי גוף. ע"מ לפסוק בתביעה היה על היושב בדין כבוד השופט עודד גרשון בביהמ"ש המחוזי בחיפה להידרש לשאלה, האם קורקינט מכאני המונע ע"י מנוע בנזין הינו "רכב מנועי", כמשמעותו בחוק הפלת"ד. במהלך הדיונים, התבקש מר אפרים צעירי, ראש תחום תקינה במשרד התחבורה, אגף הרכב ושירותי תחבורה, לערוך ולהגיש תעודת עובד ציבור. מר צעירי כתב כי אין בתקנות התעבורה התייחסות נפרדת לקורקינט ממונע ומסקנתו הייתה כי עפ"י סעיף 1 לפקודת התעבורה, קורקינט המונע ע"י מנוע בנזין הינו "רכב מנועי". היות והקורקינט לא היה מבוטח, נדחתה תביעת הפיצויים.

ביום 11.7.2004, לאחר הפסיקה הנ"ל, התקין שר התחבורה, עפ"י סמכותו, את צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה), התשס"ד 2004. סעיף 1 לצו התעבורה מגדיר קורקינט חשמלי כך: הספק מנועו אינו עולה על 100 ואט, משקלו העצמי אינו עולה על 12 ק"ג ומהירות נסיעתו אינה עולה על 12 קמ"ש. סעיף 2 לצו התעבורה מעניק פטור לקורקינט חשמלי כהגדרתו בסעיף 1 לצו התעבורה מהוראות פקודת התעבורה וקובע כי אינו "כלי רכב מנועי".

בשנת 2006 הוגש ערעור על פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, לביהמ"ש העליון. ישבו בדין כבוד השופטים א. פרוקצ'יה, א. רובינשטיין, י. דנציגר, אשר הפכו את פסה"ד הנ"ל, קיבלו את הערעור ופסקו פיצויים לנפגע. בנימוקים לפסה"ד נכתב: "... אין הקורקינט המכאני מקיים את הרכיב בפקודת התחבורה של- "עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית"- ... טיבו וייעודו העיקרי, מכוונים למשחק ולשעשוע... ובכך הוא מחליף את הקורקינט הפשוט... מאפיינים מצטברים אלה מקשים על סיווגו של הקורקינט המכאני כ- "רכב מנועי"- על פי החוק... הוא דומה יותר במהותו למכוניות המונעות בכוח מכאני הנוסעות כשעשוע בלונה פארק, שאינן מהוות "רכב מנועי" לצורך חוק הפיצויים, משעיקר ייעודם אינו לשמש לתחבורה... הקורקינט המכאני אינו נכנס גם לגדר אף אחד ממצבי הריבוי שבהגדרת "רכב מנועי" בחוק הפיצויים, ובכלל זה למושג- "מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכאני בכביש"-... נוסע בקורקינט מכני אשר נפגע מרכב מנועי בתאונת דרכים זכאי לפיצוי מנהג הרכב הפוגע במסגרת סעיף 2(א) לחוק הפלת"ד... זו התרחשות של פגיעת אדם מרכב מנועי, כאשר נסיעתו בקורקינט אינה מעלה ואינה מורידה... ואינם פוגמים בזכותו של הנפגע לפיצוי מנהג הרכב הפוגע".

בפסה"ד הוזכר גם נוסחו של צו התעבורה ולכן חשוב לציין כי פסה"ד ניתן למרות היותו של ביהמ"ש ער לעובדה כי הקורקינט המכאני, שהיה מעורב בתאונה, צוייד במנוע בנזין שבו ליטר דלק אחד בלבד ומסוגל לנוע במהירות שיוט של 24 קמ"ש ועד מהירות מירבית של 32 קמ"ש. היות ופסה"ד של ביהמ"ש העליון מהווה תקדים, הוא מנחה את כל בתי המשפט בישראל לנהוג באותה דרך במקרים דומים. הרי שדומה כי לפי המצב המשפטי כיום רוכב קורקינט הן מכאני והן חשמלי, אינו מוגדר כמשתמש ברכב מנועי ולפיכך חוק הפלת"ד אינו חל עליו.

התוצאה בפועל מהמצב המשפטי הנתון הוא:

1.       כאשר רוכב קורקינט מעורב בתאונה עם רכב מנועי, הרי שעל נוהג הרכב המנועי ו/או מבטחו רובצת האחריות המלאה לפיצוי רוכב הקורקינט.

2.       כאשר רוכב הקורקינט נפגע בתאונה בה לא היה מעורב רכב אחר, הרי שתקום לו זכות לפיצוי רק במידה ויאתר גורם האחראי לתאונה ושניתן לתבוע אותו, עפ"י פקודת הנזיקין.

3.       במקרה בו רוכב הקורקינט פגע בהולך רגל ו/או ברוכב אופניים ו/או בגורם אחר שאינו רכב מנועי, הרי שהוא יהיה חשוף להיתבע בתביעת נזיקין.

עצתנו היא שבכל תאונה המתרחשת ואף תאונה הנראית קלילה ובה יש מעורבות של רכב מנועי, יש לאסוף מייד את כל הפרטים הרלוונטיים ולתעדם.

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין. כמו כן, התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד. בכל מקרה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי פרטני.

עיצוב: Tink
2137