בית המשפט הכיר במרשנו כנכה צה"ל

בית המשפט הכיר במרשנו כנכה צה"ל

בית משפט השלום בראשון לציון

ע"נ 117-06 א.ד נ' משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים

 

  

ועדת ערעורים לפי חוק הנכים

(תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959

 

בפני

כב' השופטת  שלומית יעקובוביץ, אב"ד

דר' קכל, חבר

עו"ד שגיב, חבר

המערער

א.ד.

נגד

המשיב

קצין התגמולים

 

עסקינן בערעור על החלטת המשיב מיום 3.4.06 לפיה אין קשר בין ההפרעה ביד ימין (CRP , CRPS , RSD ), ממנה סובל המערער, ובין החבלה מיום 4.2.04.

 העובדות הצריכות להכרעה

1.       המערער יליד שנת 1984 גויס לשירות חובה בצה"ל ביום 27.3.03 כלוחם .

2.         ביום 4.2.04, "תוך ועקב" שירותו הצבאי, נחבל המערער ביד ימין (להלן: "החבלה").יובהר כי מנוסח החלטת המשיב נשוא הערעור נהיר הוא כי עצם אירועה של חבלה אינו שנוי במחלוקת וכל ניסיון של ב"כ המשיב להידרש לענין זה בפנינו כאל אחת המחלוקות הצריכות הכרעה דינו להדחות.

3.         ביום 1.6.05 הגיש המערער תביעה להכרת זכות על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959 (להלן: "החוק") במסגרתה ביקש לקבוע כי ההפרעה ביד ימין, ממנה סובל, נגרמה כתוצאה מהחבלה שנחבל ביום 4.2.04 (להלן: "התביעה") (מסמכים 1-3 בתיק הרפואי).

4.         תביעת המערער נדחתה בהחלטת המשיב מיום 3.4.06 (מסמך 88 בתיק הרפואי) ומכאן ההליך שבפנינו.

 חוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים

1. המערער סמך ערעורו על חוות דעת רפואית מיום 25.12.05, ערוכה על ידי פרופ' אנגל, כירורג אורטופד (מע/2 – מסמך 81 בתיק הרפואי).

1.1        בחוות הדעת קבע המומחה כי בעקבות החבלה ביד ימין סבל המערער משבר בשורש כף ידו אשר "גרם להצתת התהליך של ה- CRPS ", תסמונת "שגרמה לחוסר התפקוד של הגפה הימנית כולה" והביאה למצבו היום ה"זהה מבחינה פונקציונלית לקטיעת הגפה כולה".

1.2        המומחה נחקר על קביעותיו ובעדותו עמד על קביעתו כי בחבלה נגרם למערער שבר באזור שורש כף יד ימין (ראה עמ' 6-7 לפרוטוקול ישיבת יום 8.10.07), אך עם זאת ציין כי "לא חייב להיות שבר בכלל כדי להצית את התהליך" של RSD או CRPS  ו"חבלה כשלעצמה היא יכולה גם היא לגרום" (עמ' 7 לפרוטוקול ישיבת יום 8.10.07).

1.3        המומחה נדרש להתייחס לעובדה כי המערער נחבל מספר פעמים ביד ימין, הן עובר לחבלה מיום 4.2.04 והן לאחריה והסביר מדוע מצא לראות דווקא בחבלה מיום 4.2.04 כזו שהציתה את התהליך כולו-

 "אני לא מצאתי רישומים או הסברים על קיום RSD בין 2002 ו- 2004 ... ב 3/2/04 מתחילים להופיע רישומים על RSD בתיק. ... בכל הרישומים אחרי זה אין שום לא מצאו איזה שהיא גרמה ( ? – ש.י.) גרמית משמעותית אחר כך. אבל חשוב לזכור שכשחולה סובל מ- RSD היד מאוד רגישה. כל חבלה קלה שמבחינתך או מבחינת כל בן אדם בריא אחר הייתה גורמת לכאב ואפילו פחות מזה, ותאה ממשיך קדימה, אותו זה מריץ לחדר מיון או לאיזה שהיא אינסטנציה רפואית אחרת, כי הוא כואב הרבה יותר באותה גפה ולכן כל אותן החבלות אולי מינוריות שהיו אחר כך אתה מוצא אותם ברישומים  שהיה בחדר מיון זה ואחר, החל מה- 3/2/04 לא לפני זה"

(עמ' 10-11 לפרוטוקול ישיבת יום 8.10.07)

1.4        המומחה ציין כי בדיקת מיפוי עצם בה מודגמת קליטת יתר יכולה לאושש אבחנה של RSD (ראה עמ' 9 לפרוטוקול ישיבת יום 8.10.07) ואישר כי קליטת יתר הודגמה רק במיפוי שבוצע למערער ב- 15.5.05 (מע/1) ולא בבדיקה קודמת.

1.5        עוד אישר המומחה בעדותו כי "יש מבוכה רבה ... לגבי האבחנה של CRPS בכלל משום שהמנגנון הוא לא בדיוק מנגנון ברור" ועל כן לא מפתיעה, לדידו, העובדה שגורמים רפואיים שונים הגיעו לכלל אבחנות שונות בעניינו של המערער (עמ' 13 לפרוטוקול ישיבת יום 8.10.07).

2.         המשיב ביסס עמדתו על שתי חוות דעת רפואיות שערך דר' ליובושיץ, מומחה לכירורגיה אורטופדית – הראשונה מיום 24.2.06 (מש/1 – מצורפת להודעת הערעור) והשניה מיום 26.1.07 (מש/2 – מצורפת לכתב התשובה).

2.1        בחוות הדעת שערך קבע המומחה כי "אינו שולל את קיומה של נכות בידו הימנית" של המערער, אך לשיטתו "זו נגרמה עקב נסיבות שאינן בתחום המחלות האורתופדיות", לרבות CRP .

2.2        בעדותו בפנינו שב המומחה על קביעתו כי הנכות ממנה סובל המערער הינה תוצאה של חוסר שימוש ביד על רקע גורמים נפשיים (עמ' 7 לפרוטוקול ישיבת יום 6.5.08).

2.3        עם זאת, אישר המומחה כי תוצאות בדיקת מיפוי עצם אינן מושפעות ממצבו הנפשי של הנבדק (עמ' 11 לפרוטוקול ישיבת יום 6.5.08) ולאחר שהוצגו בפניו, לראשונה, תוצאות בדיקת מיפוי עצם שנערכה למערער ביום 15.5.05 (מע/1), בה הודגמה "קליטה מוגברת לאורך של יד ימין, באזור של כתף, מרפק ובשורש כף יד באזור של פרקים אינטרפלנגיאלים", אישר כי יש בהן כדי לחזק אבחנה של CRPS (עמ' 12 לפרוטוקול ישיבת יום 6.5.08).

2.4        עוד ובנוסף אישר המומחה כי ככל שתבוא עדות משכנעת בדבר קיומו של CRPS הרי שלשיטתו יהא מקום לקושרו בקשר סיבתי לחבלה-

"כב' השופטת:            ... בהנחה שתבוא בפנינו עדות משכנעת בדבר קיומה של התסמונת, אדוני קושר אותה בקשר סיבתי לחבלה?

העד:                בהחלט"

(עמ' 13 לפרוטוקול ישיבת יום 6.5.08) (ההדגשה שלי – ש.י.)

 

מומחה מטעם הועדה – דר' גבריאל מוזס

1.         על יסוד עדותו של דר' ליובושיץ לפיה ככל שתבוא בפנינו עדות משכנעת בדבר קיומו של CRPS הרי שאף לשיטתו יהא מקום לקושרו בקשר סיבתי לחבלה, סברנו כי השאלה שנותרה להכרעה הינה שאלה רפואית צרופה ומצאנו לעשות שימוש בסמכותנו (ראה סעיף 29 לחוק בתי דין מינהליים, תשנ"ב – 1992) ולהורות על מינויו של מומחה רפואי מטעם הועדה, דר' גבריאל מוזס, מומחה לכירורגיה אורטופדית, כירורגיית כתף ומפרק (ראה החלטה מיום 26.6.08).

2.         המומחה נדרש "לחוות דעתו במחלוקת הרפואית – אבחנת הליקוי, ממנו סובל המערער (האם סובל מתסמונת CRPS אם לאו)".

3.         בחוות דעתו מיום 11.1.09 (במ/1) קבע המומחה כי המערער "סובל מ- CRPS קלה עד בינונית", קביעה אותה סמך על ממצאי בדיקתו שהדגימו שינויי צבע, חום והזעה בכף יד ימין ("יש שינוי לצבע כהה של כף היד, כף ידו הימנית קרה יותר ומזיעה יותר מאשר כף ידו השמאלית"), כמו גם על ממצאי בדיקת מיפוי עצם מיום 15.5.05.

3.1        המומחה הוסיף והתייחס בחוות דעתו לשאלת הקשר הסיבתי לחבלות שנחבל המערער ביד ימין, אך משמינויו הוגבל לאבחנת הליקוי בלבד, אין אנו נדרשים לקביעותיו באותם עניינים שחרגו מהסמכתו.

4.         המומחה נדרש לחקירה על ידי ב"כ המשיב ודומה כי בסופו של יום עמד אחר קביעתו, בהתבססו הן על ממצאי בדיקתו הקלינית והן על ממצאי בדיקת מיפוי עצם מיום 15.5.05-

 "כב' השופטת:            היום הוא סובל מ- RSDS ?

העד:                בזמן שבדקתי היו סימנים. עצם העובדה שיש הכחלה של האצבע, זה  סימנים של RSDS , זה מופיע ב- RSDS ... אבל המגבלות הם הרבה יותר קלות בזמן שאני בדקתי אותו ממה שאפילו דר' ליובושיץ מצא"

(עמ' 11 לפרוטוקול ישיבת יום 20.10.09)

"כיום יש לו  RSDS קל מבחינת הזעת יתר וצבע היד ומבחינת הגבלה בתנועות הם קלים"

(עמ' 12 לפרוטוקול ישיבת יום 20.10.09) (ההדגשה שלי – ש.י.)

 

"העד:              בבדיקה אחרונה (מיפוי עצם – ש.י.) ב- 15/5/05 היו סימנים של SRPS (צ"ל: CRPS – ש.י.) ... אנחנו רואים שבמיפוי עצמות יש יותר פעילות של, יתר קליטה. כן. בצד הזה. ... לא רואים אנטומיה מדויקת של הגוף אבל רואים את השלד בנקודות, נקודות ואנחנו רואים שבצד שנפגע יש יותר נקודות, יותר שחור מהצד הבריא. ... קליטה מוגברת ... וזה תופס את כל הגפה כולל הכתף. ...

כב' השופטת:  ומה זה מלמד אותנו לגבי CRPS ?

 

העד:                שיש לו CRPS ..."

(עמ' 13-14 לפרוטוקול ישיבת יום 20.10.09)

 

"כשיש לי קליטה מוגברת, הכוונה שלי שבן אדם נחבל בשורש יד חמש פעמים באותו מקום אני מצפה שיהיה לי קליטה מוגברת כאן. כשיש לי קליטה מוגברת גם במרפק וגם בכתף זה אומר שיש תגובה של כל הגפה לבעיה שלו וזה CRPS  (עמ' 19 לפרוטוקול ישיבת יום 20.10.09) (ההדגשה שלי – ש.י.)

 דיון

1.         לאחר שנתנו דעתנו למכלול כולו, לרבות לחוות דעת המומחים הרפואיים מטעם הצדדים ולעדותם בחקירה הנגדית ולקביעתו של המומחה מטעם הועדה, דר' מוזס, באנו לכלל דעה כי דין הערעור להתקבל.

2.         ממצאי הבדיקה הקלינית שערך המומחה מטעם הועדה ויותר מכל הממצאים שהודגמו בבדיקת מיפוי עצם מיום 15.5.05 (מע/1), אשר לא עמדו בפני המומחה מטעם המשיב, דר' ליובושיץ, עד למעמד הדיון בפנינו, מבססים לשיטתנו ברמת הוודאות הנדרשת ("מתקבל מאוד על הדעת") את הקביעה לפיה המערער סבל וסובל מ- CRPS .

המומחה מטעם הועדה, דר' מוזס, הבהיר בעדותו כי בעוד בדיקת מיפוי שלילית (כזו שאינה מדגימה קליטת יתר) אינה שוללת קיומו של CRPS , הרי שבדיקה בה מודגמת קליטת יתר מאוששת אבחנה זו (ראה עמ' 20 לפרוטוקול ישיבת יום 20.10.09) ודומה כי אף המומחה מטעם המשיב, דר' ליובושיץ, נכון היה לראות בתוצאות בדיקת מיפוי עצם מיום 15.5.05 משום חיזוק לאבחנה של CRPS .

3.         אישוש ותימוכין לאבחנה של CRPS ניתן למצוא גם בקביעותיהם של גורמים מטפלים, אורטופדים ונוירולוגים כאחד-

תדפיס מפגש רופא מיום 5.4.05 – מומחה בנוירולוגיה

"אינו מזיז כמעט את יד ימין. היד כחולה ומזיעה, מאוד רגישה למגע עם כאב בהזזה פסיבית של המרפק והכתף. ירידה בתחושה בצורת כפפה בכף היד וגם באמה ובזרוע ...

לסיכום: אכן מתאים ל- RSD "

(מסמך 63 בתיק הרפואי)

 

הפניה לרופא מומחה – כירורגיה כף יד – דר' בתיה יפה

"התלונות ומצב היד מתאימות לאבחנה של RSD ..."

(מסמך 55 בתיק הרפואי)

 

מרפאה אורטופדית-כירורוגית במרכז הרפואי ע"ש שיבא מיום 29.5.05 – דר' בתיה יפה

"סובל מ- CRPS קשה ביד ימין שהחל לאחר חבלה ...

(מצורף להודעת הערעור כנספח ט')

לא נעלמה מעינינו העובדה כי היו מי שלא אבחנו את המערער כסובל מ- CRPS (ראה בין היתר מסמך 71 בתיק הרפואי – מכתב שחרור מיום 23.8.05 מהמרכז הרפואי רעות) וסבורים כי אנו כי הסבר לכך ניתן למצוא בעדותו של פרופ' אנגל לפיה "יש מבוכה רבה ... לגבי האבחנה של CRPS בכלל משום שהמנגנון הוא לא בדיוק מנגנון ברור" (עמ' 13 לפרוטוקול ישיבת יום 8.10.07).

4.         משמצאנו לקבוע כי המערער סובל מ- CRPS הרי שנוכח עדותו של דר' ליובושיץ בשאלת הקשר הסיבתי-

"כב' השופטת:            ... בהנחה שתבוא בפנינו עדות משכנעת בדבר קיומה של התסמונת, אדוני קושר אותה בקשר סיבתי לחבלה?

העד:                בהחלט"

(עמ' 13 לפרוטוקול ישיבת יום 6.5.08) (ההדגשה שלי – ש.י.)

לא נותר בידנו אלא לקבוע כי ההפרעה ביד ימין (CRPS ) נגרמה בעקבות החבלה מיום 4.2.04, אשר ארעה "תוך ועקב" שירותו הצבאי של המערער.

 סוף דבר

 

לאור כל האמור לעיל מורים אנו על קבלת הערעור וקובעים כי ההפרעה ביד ימין (CRPS ), ממנה סובל המערער, נגרמה בעקבות החבלה מיום 4.2.04, אשר ארעה "תוך ועקב" שירותו הצבאי.

 

בשים לב לאופן התנהלותו של המשיב בהליך שבפנינו, עליה הבענו מורת רוח בהחלטות מיום 23.3.09 ומיום 23.6.09, מוצאים אנו לחייב את המשיב בהוצאות המערער (שכ"ט המומחה פרופ' אנגל על פי קבלות שיוצגו) ובשכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

 

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

 

ניתנה היום,  כ"ט תמוז תש"ע, 11 יולי 2010, בהעדר הצדדים

 

 

____________              _____________         

דר' קכל , חבר                            עו"ד שגיב, חבר

 שלומית יעקובוביץ 54678313-117/06

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

עיצוב: Tink
2166